Search Results

מיקרופיננס היא גישה חדשנית ליציאה ממעגל העוני באמצעות עידוד אנשים להסתמך על עצמם, הכללה פיננסית והעצמה חברתית, ללא קשר למעמד חברתי-כלכלי. הודו היא אחד מהשווקים הגדולים ביותר לפעילות מיקרופיננסית, כיוון שיש במדינה אוכלוסייה גדולה ושיעור עוני גבוה. למרות שמיקרופיננס מוצג לרוב באור חיובי, התופעה מביאה גם לדיון סוער בנושאי ליבה של מוסר. מאמר מרתק שכתב ארג'ון בסקר (Arjun Bhaskar) מאוניברסיטת פנסילבניה בשנת 2015 בוחן את זירת המיקרופיננס במדינת קרלה שבהודו. המחקר של בסקר כולל בחינה כמותית על בסיס סקרים של מגזר המיקרופיננס בכפרים של קרלה. הוא טייל ברחבי המדינה וראיין פקידים, מנהלים ולווים כדי להבין את רמת התחרות במגזר ולהעריך האם מיקרופיננס הצליח להקל על העוני ולחזק את האוכלוסייה. המחקר גם מנסה לזהות את הגורמים שהובילו לתוצאות חיוביות, כדי ליישם אותם באזורים נוספים בעולם. המסקנה העיקרית של המחקר היא שקשה לנסח המלצות כלליות להצלחה במיקרופיננס, כיוון שההקשר התרבותי והפוליטי משחק תפקיד משמעותי ביותר. למשל, בקרלה, התרבות הקהילתית ומערכת הרווחה החזקה הן מרכיב חיוני בהצלחה של מערכת ההלוואות למיקרופיננס. האווירה הפילנטרופית והגישה הקואופרטיבית של הבנקים המקומיים מקלה, יחסית, על מיקרו-מלווים למקסם את הפוטנציאל שלהם ולהתמיד – הם יכולים בקלות להתמודד עם העוני ולהעצים את הקהילה המקומית באמצעות פיתוח מגוון פרויקטים לקהילה ותמיכה בעסקים קטנים. חקר המקרה של קרלה מאיר גם את מערכת היחסים בין הממשלה והמיקרו-מממנים, ומעלה שאלות מהותיות לגבי נושא זה – האם ממשלה מעורבת מועילה למגזר המיקרופיננס? האם תמיכה כלכלית שנותנת המדינה למיקרו-מממנים שווה את הסיכון הפוליטי שבה? קראו את המחקר המלא כדי לקבל נקודת מבט מעמיקה ומפורטת יותר לגבי המצב המורכב הזה. המאמר המלא פורסם במקור ב-Wharton Research Scholars Journal באפריל 2015.

מיקרופיננס בווייטנאם – 3 מקרי בוחן שערכה רות פוצייס "אשראי לא נחשב תשומה אלא מנוע לצמיחה" כותבת רות פוצייס בהקדמה לתזה שלה, אשר בוחנת שלושה פרויקטים של מיקרופיננס בווייטנאם שמימנה בלגיה בשנת 1998. אין חדש תחת השמש אסטרטגיות קיימות של מיקרופיננס מבוססות על מערכות מסורתיות וקהילתיות בנות מאות שנים. המערכות האלה מדגישות אמון, הלוואות ללא ערבות בין עמיתים והחזר תשלומים אמין. בעידן המודרני, ארגוני תורמים בינלאומיים וארגונים חוץ-ממשלתיים רואים במיקרופיננס אפשרות להקל על המצוקה באזורים מוכי-עוני. המטרה של מתן גישה לאשראי לעניים היא לאפשר יצירה שלעסקים חדשים, הכנסות משופרות וסטנדרטים טובים יותר לחיים, תוך עידוד האנשים להפוך למשתתפים פעילים בכלכלה במקום נזקקים פסיביים. מיקרופיננס בתמיכת המדינה לפי המחקר של פוצייס שנכתב בשנת 2002, וייטנאם היא מדינה שבה הממשלה מעריכה את החשיבות של מיקרופיננס בהתמודדות עם עוני עד כדי כך שהממשלה הויאטנמית יצרה בנק שמוקדש למתן אשראי לעניים. היוזמה הזו היא ביטוי של האמונה של הממשלה שכל האנשים, גם אלו מהמעמד החברתי-כלכלי הנמוך ביותר, צריכים לקבל גישה שווה לאשראי. בנוסף לפעילויות מטעם המדינה של וייטנאם המתוארות במאמר, פוצייס מציינת גם מספר ארגונים חוץ-ממשלתיים שהייתה להם נוכחות של שנים רבות בווייטנאם, ומספר תורמים ממשלתיים עיקריים שקידמו בעוז פעילויות מיקרופיננס. מבלגיה לווייטנאם מוקד העיסוק המרכזי של המחקר הוא יחסי המיקרופיננס המיוחדים שנוצרו בין וייטנאם ובלגיה, שם נחשב מיקרופיננס כלי חשוב ביותר בניסיון אסטרטגי להתמודד עם עוני. בשנת 1998, כחלק מכנס שהתקיים בהאנוי, המנהלה לשיתוף פעולה בפיתוח של בלגיה (BADC) ואיגוד הנשים של וייטנאם דנו ב"פרויקטים עם רכיב אשראי בדרום-מזרח אסיה". הייתה זו הזדמנות עצומה לפעילים בתחום של פרוייקטי פיתוח קואופרטיביים באזור להעריך את הניסיון שלהם וללמוד זה מזה. מבין הפרויקטים הרבים שיוצגו בכנס, שהם רוב הפרויקטים בהם תומכת בלגיה, רות פוצייס בחרה שלושה שיהוו חקר מקרה להערכת עומק של מיקרופיננס בווייטנאם: – פרויקט האשראי וייטנאם-בלגיה (VBCP) – הנהלת קו פרשת המים ההשתתפותי במחוז הואנבו, פרובינציית קואנגנין (FAO) – פיתוח פעילויות תמיכה במחלבות בדרום וייטנאם (פרויקט המחלבות) מחקר מקרי הבוחן מבוסס על עבודת שדה, ביקורים וראיונות עם צוות הפרויקט והמוטבים שלו, מקורות ראשוניים ותיעוד הפרויקט, כגון דוחות פעילות, הערכות בכתב וכו'. אמנם יש החושבים שהמחקר הזה מיושן, אבל העובדה שנכתב לפני יותר מעשור דווקא הופכת אותו למעניין מאד לקריאה כיום, בשנת 2016. הוא עדיין רלוונטי, נותן פרספקטיבה מעניינת ומאיר סוגיות של מיקרופיננס והתפתחויות בתחום. Page 1 / 67 Zoom 100% מיקרופיננס בדרום הודו: מקרה בוחן מאת ארג'ון בסקר →

מיקרופיננס היא גישה חדשנית ליציאה ממעגל העוני באמצעות עידוד אנשים להסתמך על עצמם, הכללה פיננסית והעצמה חברתית, ללא קשר למעמד חברתי-כלכלי. הודו היא אחד מהשווקים הגדולים ביותר לפעילות מיקרופיננסית, כיוון שיש במדינה אוכלוסייה גדולה ושיעור עוני גבוה. למרות שמיקרופיננס מוצג לרוב באור חיובי, התופעה מביאה גם לדיון סוער בנושאי ליבה של מוסר. מאמר מרתק שכתב ארג'ון בסקר (Arjun Bhaskar) מאוניברסיטת פנסילבניה בשנת 2015 בוחן את זירת המיקרופיננס במדינת קרלה שבהודו. המחקר של בסקר כולל בחינה כמותית על בסיס סקרים של מגזר המיקרופיננס בכפרים של קרלה. הוא טייל ברחבי המדינה וראיין פקידים, מנהלים ולווים כדי להבין את רמת התחרות במגזר ולהעריך האם מיקרופיננס הצליח להקל על העוני ולחזק את האוכלוסייה. המחקר גם מנסה לזהות את הגורמים שהובילו לתוצאות חיוביות, כדי ליישם אותם באזורים נוספים בעולם. המסקנה העיקרית של המחקר היא שקשה לנסח המלצות כלליות להצלחה במיקרופיננס, כיוון שההקשר התרבותי והפוליטי משחק תפקיד משמעותי ביותר. למשל, בקרלה, התרבות הקהילתית ומערכת הרווחה החזקה הן מרכיב חיוני בהצלחה של מערכת ההלוואות למיקרופיננס. האווירה הפילנטרופית והגישה הקואופרטיבית של הבנקים המקומיים מקלה, יחסית, על מיקרו-מלווים למקסם את הפוטנציאל שלהם ולהתמיד – הם יכולים בקלות להתמודד עם העוני ולהעצים את הקהילה המקומית באמצעות פיתוח מגוון פרויקטים לקהילה ותמיכה בעסקים קטנים. חקר המקרה של קרלה מאיר גם את מערכת היחסים בין הממשלה והמיקרו-מממנים, ומעלה שאלות מהותיות לגבי נושא זה – האם ממשלה מעורבת מועילה למגזר המיקרופיננס? האם תמיכה כלכלית שנותנת המדינה למיקרו-מממנים שווה את הסיכון הפוליטי שבה? קראו את המחקר המלא כדי לקבל נקודת מבט מעמיקה ומפורטת יותר לגבי המצב המורכב הזה. המאמר המלא פורסם במקור ב-Wharton Research Scholars Journal באפריל 2015.

הבנקאות הסלולרית משגשגת בפקיסטן - מאמר מאת שרון פרלסטין פקיסטן - קרקע פוריה למהפכת בנקאות סלולרית בנקאות סלולרית, המכונה גם בנקאות ללא סניפים, נוחלת הצלחה עצומה במגוון מדינות עולם שלישי. אחת המדינות המתקדמות בשימוש בשיטת בנקאות חדשה זו היא פקיסטן. לפי ההערכות, עד שנת 2020 השוק יגדל מ-2% כיום ל-35%. הפופולריות של הפלטפורמה והפוטנציאל העצום שלה לצמיחה מתמרצות יצירת שותפויות בין תעשיית הבנקאות לבין ספקיות הסלולר. הנה כמה דוגמאות: - מוביקאש (Mobicash) היא שותפות בין בנק המיקרו-מימון וסילה (Waseela) ומפעילת הסלולר מובילינק (Mobilink) - יופיימנט (Upayment) הינה שותפות בין שלושה בנקים פקיסטניים לבין מפעילת המובייל הותיקה יופון (Ufone) - איזיפייזה (Easypaisa) נוצרה מתוך שיתוף פעולה בין בנק המיקרו-מימון טמיר (Tameer) וטלנור פקיסטן (Telenor), חברת שירותי הסלולר והדיגיטל  השנייה בגודלה בפקיסטן. - שירות טיימפיי (Timepey) נוצר מתוך שיתוף פעולה בין בנק אסקרי (Askari) וחברת זונג (Zong) - אפליקציית אומני (Omni) של יונייטד בנק (UBL) פקיסטן מספקת שירותי בנקאות דיגיטליים נרחבים בנקאות ללא סניפים מיטיבה עם הלקוחות ועם הבנקים היתרונות של בנקאות סלולרית נוגעים גם לצרכנים וגם לבנקים. מבחינת הצרכנים, זוהי פלטפורמה מאוד קלה לשימוש. כל שצריך הוא חשבון בנק ומכשיר נייד, שני דברים שיש כמעט לכל אדם בוגר בימינו. ואז, לאחר התקנה פשוטה ניתן לנהל כמעט כל אינטראקציה עם הבנק מכל מקום, מהבית (היכן שהוא לא יהיה), מהמשרד או אפילו מהרחוב. מעבר לגישה לחשבונות בנק, אפליקציות הבנקאות מאפשרות ללקוח להעביר, להפקיד ולמשוך כספים באופן בטוח. מבחינת הבנקים, הבנקאות הדיגיטלית חוסכת בכוח אדם, מאפשרת מעקב ותיעוד ואף מקלה על התקשורת עם לקוחות שחיים באזורים נידחים. היא גם נתמכת על ידי ממשלת פקיסטן המעוניינת לעודד את הבנקים להמשיך לשפר ולפתח את אפליקציות הבנקאות שלהם ואת היצע השירותים שהם מסוגלים לספק מרחוק. כך נשמרת תחרות בריאה בזירה המתפתחת הזו, בה פלטפורמות מימון אלטרנטיביות מהוות יתרון קריטי במיוחד. יתרון משני לתעשיית הבנקאות הוא שבנקאות סלולרית מפחיתה את התקורה, תוספת מועילה בקרב נגד פלטפורמות מימון אלטרנטיביות עצמאיות. החיסכון בהוצאות תקורה יכול להתגלגל להוזלה של תעריפי עמלות וריבית לצרכנים, וכך לאפשר לבנקים לשמור על ערך תחרותי בשוק השירותים הפיננסיים המתפתח. הממשלה תורמת את חלקה ודוחפת את הצמיחה של הבנקאות הסלולרית על מנת לחזק את תעשיית הבנקאות ללא סניפים של פקיסטן, הממשלה גם היא משתמשת בפלטפורמה כזו כדי להעביר תשלומי ממשלה. פלטפורמה חדשה בשם אי-סהולט (e-Sahulat) מחלקת כספים לציבור ולארגונים. על פי תצפיות המומחים, בקרוב תוכניות ממשלה נוספות יחלו להשתמש בבנקאות סלולרית ובכך יתרמו לחיזוקה ולפיתוחה.

נראה שאי אפשר להתגבר על האתגרים שאפריקה ניצבת מולם. יש מלחמות אזרחים, טרור, מחלות, בצורת, רעב ועוני. אבל בתוך המחסור העצום הזה מסתתר פוטנציאל מדהים להתאוששות כלכלית-חברתית. טלפונים ניידים הם חוליה חשובה טלפונים ניידים מספקים לתושבי אפריקה את ההזדמנות היחידה לשמור על קשר עם משפחה וחברים, ולקבל גישה לשירותים חשובים. לפני כמה עשורים, חברות תקשורת סלולרית התחילו להשקיע בתשתיות באפריקה, שיפרו את איכות השירות והגדילו את החדירה לשוק. לכן, לא משנה לאן תגיעו באפריקה כיום, תראו אנשים עם טלפונים ניידים - והטלפון הנייד מביא איתו את הפוטנציאל הגדול ביותר לשבור את מעגל העוני באפריקה. טלפונים ניידים מאפשרים תעשיות ביתיות ארגון "חדשנות: אפריקה" הוא ארגון ללא מטרות רווח הפועל להביא שירותים חיוניים לאוכלוסיות באזורים הכפריים ביבשת. המייסדת שלו, סיוון יערי, סיפרה סיפור מרתק על תחילת עבודתה והכוח המפתיע של טלפונים ניידים ליצור כלכלות. בנאום TEDx, יערי דיברה על המאמצים שלה לחבר כפר מסוים לחשמל. עם התפתחות התהליך היא שמה לב שלכולם כמעט יש טלפון נייד. השאלה המתבקשת היא, אם כן, איך אנשים טוענים את הטלפונים שלהם? יערי גילתה שיש כפר, לא רחוק משם, שמחובר לחשמל. אחד התושבים בו הקים תחנת טעינה. כל אחד היה צריך לשלם 10 סנט כדי לטעון את הטלפון. הטלפון הנייד הפך בסיס למיקרו-כלכלה שהיא אמנם פרימיטיבית אבל מאד מצליחה. הפינטק שינה את העולם הפיננסי בצורה רדיקלית ככל שהשכיחות של שימוש בטלפון נייד התפשטה ברחבי העולם, ויחד איתה - העדפה גוברת למסחר מקוון, מפתחי התוכנה היו צריכים להגיב עם טכנולוגיות חדשות. כיום, צרכנים יכולים לעשות כמעט כל דבר באינטרנט, כולל עסקאות פיננסיות. באפריקה, שבה שוק הטכנולוגיה הניידת כבר היה בתנופה, שירותים פיננסיים מבוססים על טלפון נייד הפכו לכלי טבעי במלחמה בעוני. ההוכחה בתוצאות. בין השנים 2008-2014, 2% מאזרחי קניה הצליחו להחלץ מהעוני הודות לגישה לפינטק במכשירים הניידים שלהם (businesslive.co.za). וזאת רק מדינה אחת. מוקדם יותר השנה, החלה יוזמה חדשה של חברת הטכנולוגיה העולמית מארה"ב Above and Beyond Tech, הבנק ההולנדי לפיתוח וחברת ההשקעות האפריקאית Arise. היוזמה הזאת, שנקראת FinForward תביא את השירותים הפיננסים הדיגיטליים לדור הבא ותגדיל משמעותית את הגישה להם אצל הקהילות חסרות הנגישות של אפריקה. שירותים פיננסיים מבוססי נייד מאפשרים תשלומים ללא מזומן וגישה למימון שירותים פיננסיים מבוססי נייד הופכים את החיים לנורמליים. אפריקנים שאין להם גישה לחשבון בנק לא יכולים לשלם עבור דברים בסיסיים, כמו נסיעה באוטובוס. אבל בעזרת הפינטק הנייד הם יכולים לשלם על שירותים וגם לבקש הלוואות כדי לפתוח עסקים קטנים. M-PESA ו-M-Akiba הן שתי דוגמאות לאופן שבו שירותים פיננסיים ניידים יכולים להעצים את תושבי אפריקה. M-PESA היא טכנולוגיה מבוססת-נייד להעברת כספים. המשתמשים מקבלים גישה לחשבונות חיסכון ומיקרו-הלוואות. M-Akiba עוזרת למשתמשים להגיע לשלב הבא. פלטפורמת הפינטק הזו מאפשרת לצרכנים להשקיע. זאת אחת הדוגמאות הברורות ביותר לשירותים פיננסיים מבוססי-נייד שמביאים לשיקום כלכלי בר-קיימא. שירותים פיננסיים מבוססי-נייד מעצימים את האפריקנים ומאפשרים להם לשנות את חייהם ולזכות בחופש כלכלי.